בית הרב

בית שתוכנן עבור רב ומשפחתו שעלו מארה״ב, מתוך חיבור בין מסורת יהודית, אהבת אירוח וחיים עכשוויים בישראל. המטבח הכשר, פינת נטילת הידיים, הנגרות המותאמת והבחירות החומריות הפכו את אורח החיים של המשפחה לחלק בלתי נפרד מהשפה של הבית.

בית הרב הוא דירת קרקע ותיקה בהרי ירושלים, בשטח של כ־140 מ״ר ובתוספת מרפסת וגינה של כ־70 מ״ר, שעברה שיפוץ מלא ותכנון מחדש מהיסוד.

הדירה המקורית הייתה מחולקת לחללים רבים, סגורים ומנותקים זה מזה. במסגרת התכנון נהרסה החלוקה הקיימת ונוצר במקומה מרחב מגורים פתוח ורציף, המחבר בין המטבח, פינת האוכל והסלון וממשיך באופן טבעי אל הגינה. המהלך שינה לחלוטין את חוויית המגורים בבית והכניס אליו תחושה של מרחב, אור וקשר ישיר יותר בין אזורי החיים והאירוח.

מבואת הכניסה בבית הרב עם ריצוף שונה המגדיר את האזור, ארון כניסה, פינת נטילת ידיים ושירותי אורחים
מבואת הכניסה מוגדרת באמצעות ריצוף שונה, שמתחבר באופן טבעי לפרקט הממשיך אל שאר הבית, ומשלבת ארון כניסה, פינת נטילת ידיים ושירותי אורחים.

בין החוץ לפנים

מבואת הכניסה היא הרגע הראשון שבו מרגישים את האופי של הבית. היא תוכננה כאזור מעבר ברור — מקום לעצור לרגע, להשאיר את החוץ מאחור ולעבור בהדרגה אל העולם הפנימי שנוצר בבית.

הריצוף השונה מגדיר את המבואה, אך מתחבר באופן טבעי לפרקט שממשיך פנימה. יחד עם ארון הכניסה, פינת נטילת הידיים ושירותי האורחים, נוצר חלל פונקציונלי שמכין כבר מהרגע הראשון לשפה שמחכה בהמשך: חמה, עשירה, אלגנטית ומלאה בפרטים.

מסורת כחלק מהכניסה לבית

כבר במבואת הכניסה מתחילה להתגלות הזהות של הבית. לצד שירותי האורחים תוכננה פינה ייעודית לנטילת ידיים, ומולה נשאר בקיר זכר לחורבן בית המקדש — שני אלמנטים שמקבלים כאן מקום טבעי כחלק מהאדריכלות ומהחיים בבית.

פינת נטילת הידיים תוכננה לפרטי פרטים: ארון נגרות מותאם, כיור מונח, חיפוי מאריחים קטנים ומראה צורנית בחיתוך CNC. כך פעולה מסורתית ויומיומית הופכת לרגע עיצובי בפני עצמו, שמחבר בין המשמעות שלה לבין השפה החמה, האלגנטית והעכשווית של הבית.

מבואת שירותי האורחים בבית הרב, עם פינת נטילת ידיים מצד אחד וזכר לחורבן בית המקדש בקיר שממול
פינת נטילת הידיים ניצבת מול זכר לחורבן בית המקדש — שני פרטים שמכניסים את המסורת אל תוך התכנון כבר באזור הכניסה לבית.
תקריב של פינת נטילת הידיים בבית הרב, עם ארון נגרות מותאם, כיור מונח, חיפוי אריחים קטנים ומראה צורנית
ארון נגרות מותאם, כיור מונח, חיפוי קיר מאריחים קטנים ומראה צורנית בחיתוך CNC יוצרים פינה פונקציונלית עם נוכחות עיצובית ברורה.
פינת נטילת הידיים ודלת פתוחה לשירותי האורחים, עם המשכיות של הריצוף והחיפוי
אותה שפה חומרית ממשיכה מפינת נטילת הידיים אל שירותי האורחים.

אותה שפה, גם בפרטים הקטנים

הדלת הפתוחה אל שירותי האורחים חושפת את ההמשכיות של השפה העיצובית גם אל החלל הקטן ביותר בבית. הריצוף והחיפויים ממשיכים את החומריות של המבואה ופינת נטילת הידיים, כך שגם המעבר בין האזורים מרגיש טבעי ורציף.

דווקא בחללים קטנים כאלה חשוב לי לא לוותר על הפרטים. הבחירה בחומרים, המפגשים ביניהם והפרופורציות נועדו לשמור גם כאן על אותה תחושה חמה, אלגנטית ומדויקת שמאפיינת את הבית כולו — ולא להתייחס לשירותי האורחים כאל חלל משני או נפרד.

הסלון – שכבות של אופי, חום ואלגנטיות

מרחב הסלון מבטא בצורה ברורה את השפה שנבנתה לכל הבית: חיבור מדויק בין אלגנטיות קלאסית לבין חיים עכשוויים, נינוחים ומלאי אופי. במרכז החלל ניצבת ספה ירוקה בעלת נוכחות, שמולה מוקמו שתי כורסאות ליצירת אזור ישיבה נעים, פתוח ומזמין לשיחה ולאירוח.

לצד הריהוט החדש שולבו פריטים בעלי ערך אישי ומשפחתי, כמו שידה עתיקה ומנורת טיפאני מקורית, שמכניסים לחלל עומק, זיכרון ותחושת המשכיות. מעל הספה תלויה תמונה של הרי ירושלים, שמחברת את הבית אל הנוף, אל המקום ואל הסיפור החדש של המשפחה בישראל.

הסלון בבית הרב עם ספה ירוקה, שתי כורסאות, שידה עתיקה, מנורת טיפאני, תמונה של הרי ירושלים ורצפת פרקט עץ הרינגבון
ספה ירוקה, שתי כורסאות, פריטים משפחתיים ותמונה של הרי ירושלים מתחברים לחלל סלון חם, אלגנטי ואישי.
תקריב של אזור הספה בבית הרב, עם שידה עתיקה, מנורת טיפאני ויצירת אמנות כחלק משפה עיצובית אחידה
השידה העתיקה, מנורת הטיפאני, האמנות והריפוד מתחברים יחד לשפה עיצובית אחת, חמה ואלגנטית.
מבט אל המסדרון הסמוך לסלון בבית הרב, עם ארון מבואה מעוגל המציג פריטי קודש וספריית קודש גדולה המשולבת בנגרות
לצד הסלון נמשך המסדרון כספריית קודש ארוכה, ובכניסה אליו ארון מבואה מעוגל המציג פריטים בעלי משמעות מיוחדת למשפחה.

הסלון כחלק ממרחב פתוח אחד

מהזווית הזו מתגלה הקשר בין הסלון, פינת האוכל והמרפסת. שלושת האזורים פועלים יחד כחלק ממרחב מגורים פתוח ורציף, שבו כל אזור שומר על הזהות שלו אך נשאר מחובר לשאר הבית.

מבט רחב אל הסלון בבית הרב, עם המרפסת הירוקה ופינת האוכל, כחלק מחלל מגורים פתוח ורציף
מבט נוסף אל הסלון, הפעם בהקשר הרחב שלו — עם המרפסת ופינת האוכל כחלק מחלל פתוח אחד.
מבט רחב מהסלון אל פינת האוכל בבית הרב, עם ויטרינת התצוגה ברקע כחלק מחלל מגורים פתוח ורציף
המבט מהסלון ממשיך באופן טבעי אל פינת האוכל והוויטרינה שברקע, וממחיש את הרצף שנוצר בין אזורי המגורים והאירוח.

פינת האוכל והוויטרינה – בין זיכרון לחיים עכשוויים

פינת האוכל בנויה סביב שולחן עתיק של המשפחה, פריט עם נוכחות והיסטוריה שמקבל כאן הקשר חדש לצד גופי תאורה עכשוויים ונגרות שתוכננה במיוחד לבית. במקום לנסות לטשטש את הפער בין התקופות, בחרתי דווקא לתת לו מקום — ולאפשר לישן ולחדש לעבוד יחד כחלק מאותה שפה.

מאחוריה ניצבת הוויטרינה, שגם היא משלבת כמה שכבות של החיים בבית: תצוגה של פריטים מיוחדים שהמשפחה אספה לאורך השנים, יחידת מיזוג נסתרת עם גישה מלאה לתחזוקה, ופינה ייעודית להדלקת נרות שבת.

החיבור בין שולחן האוכל המשפחתי, התאורה החדשה והוויטרינה יוצר אזור שמרגיש אישי מאוד, אבל גם שלם ומדויק מבחינה תכנונית. זהו אחד המקומות בבית שבהם הזיכרונות, המסורת והחיים העכשוויים נפגשים באופן הכי טבעי

פינת האוכל העתיקה של המשפחה בבית הרב, עם גופי תאורה עכשוויים וויטרינת תצוגה מיוחדת ברקע
שולחן האוכל העתיק של המשפחה מקבל חיים חדשים לצד גופי תאורה עכשוויים והוויטרינה שתוכננה במיוחד לבית.
תקריב של הוויטרינה בבית הרב, עם אזורי תצוגה, יחידת מיזוג נסתרת ומקום להדלקת נרות שבת
ויטרינה שתוכננה במיוחד לבית ומשלבת בין תצוגת פריטים מיוחדים, הסתרת מערכת המיזוג ופינת הדלקת נרות לשבת.

מטבח ופינת אוכל – שני אזורים, מרחב פתוח אחד

אחד המהלכים המרכזיים בתכנון היה לחבר בין המטבח, פינת האוכל והסלון למרחב פתוח ורציף, בלי לטשטש את התפקיד של כל אזור.

האי מגדיר את המטבח ומארגן את העבודה סביבו, אך במקביל שומר על קשר ישיר עם פינת האוכל והמשך הבית. כך נוצרת הפרדה פונקציונלית, לצד תחושה של מרחב אחד שבו המבט, התנועה והחיים זורמים באופן טבעי בין האזורים.

מבט רחב אל החלל הפתוח בבית הרב, עם המטבח והאי מימין ופינת האוכל משמאל
ה־Open Space לא רק מחבר בין אזורים שונים בבית — הוא מחבר גם בין האנשים שנמצאים בהם. מי שמבשל במטבח, מי שיושב סביב שולחן האוכל ומי שנמצא בסלון יכולים לראות זה את זה, לדבר ולהישאר חלק מאותה התרחשות.

אחת התכונות המרכזיות של הבית מתגלה דווקא מהמבט מתוך המטבח.

האי החלבי נמצא בחזית, אבל מאחוריו נפתח כמעט כל החלל הציבורי: הסלון משמאל, פינת האוכל במרכז והוויטרינה מימין. למרות שכל אחד מהאזורים קיבל תפקיד ואופי משלו, הגבולות ביניהם נשארים פתוחים והקשר הוויזואלי נשמר לכל אורך החלל.

המבנה הזה מאפשר למטבח להיות חלק אמיתי מחיי הבית. מי שעובד בו נשאר בקשר עם הסלון, עם שולחן האוכל ועם האור שמגיע מכיוון הגינה, והחלל כולו יכול לעבוד יחד בזמן אירוח או מפגש משפחתי.

מהנקודה הזו נחשפים גם שילובי החומרים שמרכיבים את השפה של הפרויקט: העץ והנגרות, משטחי האבן והשיש, פרקט האלון, הבדים והרהיטים בגוונים העמוקים. במקום לייצר אחידות מוחלטת, החומרים השונים יוצרים שכבות ומאפשרים לפריטים חדשים, לריהוט המשפחתי ולחפצים שנאספו לאורך השנים להתקיים יחד בתוך אותו בית.

זהו חלל פתוח, אבל לא חלל שבו הכול מתערבב. כל אזור נשאר ברור ומוגדר, ובו בזמן מתקיים קשר רציף בין המטבח, האוכל והאירוח.

מבט מהמטבח אל האי החלבי, הסלון ופינת האוכל בבית הרב, בחלל פתוח המשלב עץ, אבן, טקסטיל ונגרות מותאמת
מבט מתוך המטבח אל האי החלבי ואל החלל המרכזי של הבית — הסלון משמאל, פינת האוכל ממול והוויטרינה מימין. מכאן נחשף החיבור בין האזורים השונים והשילוב העשיר של חומרים, גוונים וטקסטורות.
מבט מלא על המטבח בבית הרב, עם המטבח הבשרי מימין והמטבח החלבי משמאל, המשולב סביב עמוד קונסטרוקטיבי עם מדפי עץ ומתלה לכוסות יין
המטבח מתוכנן כרצף של שני קווים — האזור הבשרי מימין והחלבי משמאל. העמוד הקונסטרוקטיבי שבמרכז השתלב בתוך האי החלבי, עם מדפי עץ צורניים ופרזול ייעודי לתליית כוסות יין.
תקריב חזיתות המטבח בבית הרב, עם פורצלן בדוגמת Taj Mahal, חזיתות בגמר ברונזה, אלומיניום שחור ופרזול בגמר נירוסטה
תקריב שמגלה את פלטת החומרים של המטבח: פורצלן בדוגמת Taj Mahal, חזיתות בגמר ברונזה, פרטי אלומיניום שחור ופרזול נירוסטה שמתחבר לגוונים האפורים של האבן.
מבט לאורך המרפסת בבית הרב, עם פרגולה, אדניות וצמחייה היוצרות מרחב חוץ ארוך ומוגדר
מבט נוסף לאורך המרפסת מדגיש את הפרופורציות שלה, את הפרגולה שמלווה את החלל ואת רצף האדניות והצמחייה שמרכך ומגדיר את אזור החוץ.

מרפסת שהיא המשך של חלל המגורים

המרפסת נמתחת לאורך חזית הבית וממשיכה את החלל הציבורי החוצה. הפרופורציות הארוכות שלה מאפשרות ליצור רצף של אזורי שהייה, כשהפרגולה מגדירה את המרחב מלמעלה והאדניות מלוות אותו לאורך הדפנות.

הצמחייה מוסיפה רכות, עומק ותחושת פרטיות, ובמקביל נשמר הקשר הישיר אל הסלון ואל פנים הבית. כך המרפסת אינה מתפקדת כשטח חוץ נפרד, אלא כחלק נוסף ממערך המגורים והאירוח.

הפרגולה תוכננה כחלק אינטגרלי מהשפה האדריכלית של הבית, ובתקופת החגים היא גם מאפשרת להתאים את המרפסת לשימוש כסוכה. זהו בדיוק מסוג המקומות שבהם צורך יומיומי, אורח חיים ותכנון מתחברים לפתרון אחד שנראה טבעי לחלוטין בתוך הבית.

חצר ירוקה ושקטה מאחורי הבית

מהמרפסת, או דרך הדלת האחורית, מגיעים אל חצר ירוקה ועוטפת שמרגישה כמעט כמו עולם קטן בפני עצמו. הצמחייה ההיקפית, עצי הפרי והפרחים יוצרים תחושה טבעית, רכה ואינטימית, ומפרידים בעדינות בין הבית לבין הסביבה.

בתוך כל הירוק הזה נוצר מקום לשבת, לעצור וליהנות מהחוץ — לשתות קפה, לקרוא, לנוח או פשוט להיות כמה דקות בשקט. זה לא חלל שתוכנן רק כדי להיראות יפה מהבית, אלא חלק פעיל מהחיים בו.

החצר משלימה את הרצף שנוצר בין פנים הבית, המרפסת והגינה, ומוסיפה לבית עוד מרחב של שהייה ואירוח, הפעם באווירה רגועה וטבעית יותר.

החצר הירוקה בבית הרב, עם צמחייה היקפית, עצי פרי, פרחים ופינת ישיבה נעימה בחוץ
מהמרפסת או דרך הדלת האחורית מגיעים אל חצר ירוקה ועוטפת, מלאה בצמחייה, עצי פרי ופרחים, עם מקום שקט לשבת, לנוח וליהנות מהחוץ.
בחזרה לפרויקטים

בואו נעבוד ביחד

התחילו פרויקט, קבעו פגישה או פשוט אמרו שלום